לכולם היום ברור שחייב להיות חירות של דיון (ברמה כזאת או אחרת)
?אבל אי פעם עצרתם לחשוב למה
?למה זה דבר כל כך ברור לנו היום
יותר מעניין מזה, מאיפה זה הגיע פתאום, הרי לא כל הזמן לכולם היה מותר לומר מה שהם רוצים. הרעיונות הבאים מובאים מתוך הספר של ג׳ון סטיוארט מיל ״על החירות״ שהיה בזמנו ספר מהפכני ששינה את התרבות שלנו. מיל נותן שלושה נימוקים למה חופש הדיון הוא חשוב מאוד
הראשון נובע מתוך ערעור-בלי חופש הדיון אנחנו יכול ליפול למצב שבו אנו בטוחים שאנחנו צודקים בלי לנסות להבין אם אנחנו טועים, במצב בו בטוח האמת אצלנו. זה לא כל כך נורא אבל איך נדע שהאמת אצלינו אם לא ניבחן את הדעה הנגדית טוב מספיק? מיל מוסיף וטוען שדעה שהיא שלך יהיה לך את כל הצידוקים אליה אבל אין לך את ההפרכות לטענות הנגד שלה. זה לא שווה כלום
הטיעון השני מגיע מתוך עומק בו נאמר שגם אם האמת אצלך ב100 והדעה הנגדית היא טעות מוחלטת ללא ויכוח, תמיד בין שתי דעות הדעה שלך תישחק ולאט לאט תהפוך לסיסמאות ריקות בלי עומק (זה יכול גם לקחת דורות.)
הטיעון השלישי ואהוב עלי הוא מתוך הבנה שלא הכל שחור או לבן בחיים. מה הכוונה שלי? אז ככה נגיד בדעה אחת קיים חלק מהאמת והדעה אחרת חלק אחר מן האמת בזוויות שונות. בלי דיון לא נצליח לדייק את האיזון ביניהם. לדוגמה בשאלת החירות והשיויון בעולם הכלכלי פוליטי, ללא דיון ואיזון אנחנו ניפול למצב קיצוני, של חוסר חירות לדוגמה-קומוניזם מוחלט או של חוסר שיויון לדוגמה-קפיטליזם מוחלט (אז אני לא אומר שצריך לפסול דברים אלה צריך ללמוד לאזן אותם)
דיון וויכוח הם דברים חשובים להתפתחות של החברה שלנו! אל תפחדו מהם (כמובן תעשו את הדברים בצורה נעימה ולא תוקפנית כי זה סתם גרוע)